מחלת הלופוס (זאבת) היא מחלה אוטואימונית שהמאפיין אותה הוא נוכחות של נוגדנים נגד גרעין התא: ANA וכן נוגדנים נוספים הטיפוסיים למחלת הלופוס בלבד.
הזאבת מופיעה יותר בבנות וכן תוארה בשכיחות מוגברת בקרובי משפחה של חולי לופוס. הזאבת מתבטאת בפגיעה במערכות רבות: דלקת של העור, המיפרקים, השרירים, הלב, הראות, מוח, כליות ועוד.
חומרת הלופוס משתנה ממחלה יחסית קלה למחלה קשה המסכנת חיים.
יש חשיבות רבה לאיבחון מוקדם של הזאבת. הטיפול כולל תרופות נוגדות דלקת כמו סטרואידים ותכשירים נוספים, ובנוסף טיפול מונע ע"י תרופה בשם פלקואניל המאיטה את התקדמות הזאבת. בנוסף- מומלצת הגנה משמש, מאחר שחשיפה לשמש עלולה להוביל להתלקחות הלופוס.